A personal blog about art, travel and the human condition.
23 November 2019
חואן מנואל בליינס הוא הצייר הלאומי של אורוגואי שהתמזל מזלה להתברך בו בתקופה שבה התגבשה המדינה ותרבותה. סגנון הציור שלו הוא ריאליסטי, וכיוון שיש לו ציורים רבים גדולי מימדים, נשאלת השאלה כיצד ניתן לצייר יצירות אלה ללא זכרון צילומי ? אם מסתכלים על יצירה כמו ״הקדחת הצהובה״ אי אפשר להעלות על הדעת שהסיטואציה המצולמת שימשה את הצייר כמודל קפוא במשך הזמן שנדרש לצייר אותה, וכיוון שצילום מסחרי היה קיים בעולם רק מסוף המאה התשע-עשרה קשה להבין כיצד ניתן לצייר סצינה כזו, בפירוט כזה ללא מודל או רפרנס. היום ניתן להיעזר בצילום וגם בליינס השתמש בו רק שפיתוח התמונה נחרט במוחו. בליינס שהיה צייר פורטרייטים בתחילת דרכו התפרסם בזכות אותו ציור מפורסם ״האפיזודה של הקדחת הצהובה״ שהוצג לראשונה בבואנוס איירס.
אחד הציורים שסקרן אותי במיוחד במוזיאון בליינס המוקדש לצייר, הוא ציור הנקרא ה״שומרונית״. בציור דמות אישה שברקע גמלים ועליהם רוכבים. הגמלים מרמזים שבליינס אכן רצה למקם את נושאי הציור במזרח התיכון, אבל דמות האישה והאירוטיות שלה לא מתאימים לידע ההיסטורי שלנו על מקוםזה. במיוחד מענינת אותי השאלה מה היו המודלים שלו לציור גמלים שאני סבור שלא ראה מעולם, גם לא באיטליה שם למד בפירנצה תחת אנטוניו סיסרי. אני מניח שהתשובה נמצאת בספרים אנציקלופדיים שהיו קיימים באותה תקופה, וביכולת המופלאה של בליינס לצייר ללא מודלים. הביקור במוזיאון של בליינס מומלץ בהחלט מה גם שהבנין עצמו יפהפה, יש בסמוך לו גן יפני מסוגנן ושקט להפליא, וגם תערוכות אורחות מענינות כמו שתיים שתופענה בהמשך. ונקודה אחרונה לגבי בליינס וציור ריאליסטי בכלל: זה זמן רב אני טוען שאיכות הציור הריאליסטי נגלית במובהקותה ביצירת כפות הידיים, להלן השוואה בין פרט של בליינס לצייר גדול אחר שתיכף נזכיר, קרלוס פדריקו סאז.
אם הייתי יכול לבחור בצייר שיצייר אותי הייתי בוחר בקרלוס פדריקו סאז, שהפורטרטים שלו שראיתי במוזיאון לאמנות וויזואלית (ראה קישור למטה) העיפו אותי לגמרי ביכולת ההבעה וההפשטה שלהם. סאז שנחשב לצייר האורוגואי המודרני הראשון כבר התחיל ללמוד אצל הצייר פרנזי בגיל 13, ובגיל 14 קיבל בהמלצת בליינס מלגה ללמוד באיטליה שם החל ללמוד בגיל 15, ולהציג בגיל 18. ב 1900 חלה בעודו באירופה, חזר לאורוגואי ומת בגיל עשרים ושתיים.
תערוכה מאוד מענינת, מגוונת ומרשימה שהוצגה במוזיאון בליינס היא תערוכתו של האמן הקטור סולארי, יליד אורוגואי, הפועל בגרמניה מ 1993. בתערוכה רישומי פחם ממה שנראה כמו איזור קרבות, והרישומים נותנים לו אווירה חלומית סוריאליסטית. כמו כן יש שם עבודת וידאו המציגה עבודת גוף מדהימה שאיני בטוח שהיא קשורה לנושא הראשון. בהמשך תמונות וקישורים לעבודותיו של האמן.
במבנה שהיה פעם כלא נשים והפך למקום אמנות משגע מוצגות תערוכות גדולות. כשאני ודינה בקרנו שם הוצגה תערוכה מסכמת של עשר שנות פעילות, והמיצוב של הבנין והשימוש בתאי האסירות המקומיים הוא לא פחות ממדהים. העבודות עצמן פחות דברו אלינו פרט לעבודת קולאג׳ ענקית של האמנית הברזילאית לטישיה למפרט, שנקראת Random City ובה קולאג׳ מערים שונות בעולם.
הגאונים יודעים להגיד הרבה במעט משיכות מכחול. כזה הוא Maurice Utrillo הצייר הצרפתי שמספרים עליו שצייר את פאריז מתוך גלויות שהביאו לו. כך או כך, עם פלטת צבעים מצומצמת ומעט משיכות מכחול הוא מציג אינספור מבטים חלומיים של פאריז, ואחד כזה מצאתי ללא הכנה וללא הגנה במוזיאון בליינס.
National Museum of Visual Arts