A personal blog about art, travel and the human condition.
21 November 2019
במונטוידאו כמו בכל עיר אירופאית שמכבדת את עצמה יש שווקים המתמקמים בשכונות שונות בימים שונים של השבוע, כך שכל שכונה תוכל לקנות סחורה טרייה לפחות פעם בשבוע. בדרך כלל השווקים הם של תוצרת חקלאית, אבל לרב ניתן למצוא גם דוכנים של גבינות, דגים, כלי ניקוי, בגדים ומיני סדקית שונים. בביקור האחרון שלי בשוק יום שישי בפוסיטוס אפילו ליוויתי את דינה, הסבתא המאמצת שלי באורוגואי, לשען שישב בתוך רכב מסחרי. במידה מסוימת כשהשוק בא לשכונה, תושבי השכונה הם המארחים ובעלי הדוכנים הם האורחים, וכיוון שלרב מדובר במוכרים קבועים ולקוחות קבועים נוצרת דינמיקה מענינת ונעימה הכוללת נשיקות וברכות כמנהג המקום. דינה שגרה במרחק בלוק אחד מהשוק היא לקוחה מוכרת ואהובה, וכשהיא מגיעה לשוק יש בחור מסוים שמסיבות מובנות נקרא בחביבות לטינית ״גורדו״ דהיינו שמן שמכין לה ארגז עם כל התוצרת שהיא קונה ומביא לה אותו הביתה תמורת טיפ. אורוגואי היא לא מדינה צפופה, אין בה הרבה אנשים על כל בלטה, ואולי זו הסיבה שאין פה צעקות, או אולי זה בגלל שבדוכנים העמוסים, מחלקים מספרים וכל אחד מחכה בסבלנות לתורו. אני אוהב ללוות את דינה עם עגלת הקניות, להתרשם ולצלם. אם אני קם מספיק מוקדם בסביבות שבע אני יורד עם הקפה ומתבונן בפריקת הסחורה ובהקמת השוק, שהרי ידוע לכולם שפראו לילי, השכנה היקית של דינה יוצאת מן הבית ב 8:00 ועד אז כולם צריכים להיות ערוכים לסקירתה הקפדנית. בהמשך מצורף לינק אינפורמטיבי לחלוקת השווקים לפי ימים.